top of page
168_edited.jpg

Anesthesia and analgesia

ברוכים הבאים למחלקת הרדמה בחוות דעת.

בעל חיים שמתוכנן להרדמה מלאה עובר בדיקה מקדימה של התיק הרפואי, תשאול היסטוריה רפואית והרדמתית, ובדיקת רופא הרדמה. בהתאם לממצאים ולפרוצדורה המתוכננת נבנית תכנית הכנה והרדמה ספציפית. בנוסף לרופא האחראי, לכל מורדם מוצמד גם טכנאי/טכנאית מהמחלקה, שמלווים את המקרה משלב ההכנה ועד סיום ההרדמה.

תהליך ההכנה להרדמה כולל מתן פרהמדיקציה (תרופות להרגעה ושיכוך כאבים ראשוני), הכנסת קטטר וריד, לקיחת בדיקות דם, וכן בדיקות מקדימות נוספות לפי הצורך (לדוגמא צילומי בית חזה, בדיקת קרדיולוג, אולטראסאונד בטן ועוד).

הרדמות מבוצעות לרוב בשילוב של טובוס (צינרור) ותרופות לוריד. שיכוך כאבים ניתן בשילוב כזה או אחר של מתן סיסטמי (עוד טרם ההרדמה) והרדמה מקומית לאתר המנותח, ונמשך לאורך ההרדמה כולה ובמידת הצורך גם אחריה.

כל מורדם זוכה לניטור צמוד ורציף, שכולל לכל הפחות קצב לב, קצב נשימה, מדדי SpO2 ETCO2 , לחץ דם, מוניטור אק"ג וטמפרטורת גוף.  

בסיום ההרדמה ואחרי אקסטובציה, מועבר המטופל למחלקת החירום וטיפול נמרץ להשגחה והמשך טיפול עד התאוששות מלאה ושחרור הביתה.

מטרתנו במחלקה היא ליישם רפואת הרדמה בטיחותית, מקצועית והומנית, בהתאם לסטנדרטים הגבוהים ביותר המקובלים בעולם ההרדמה הוטרינרית תוך השענות על ספרות מקצועית רלוונטית, הכשרה מקצועית ונסיון.

הרדמה כללית. כל הרדמה או טשטוש מלווים בסיכונים. עם זאת קיימת שונות בין הרדמה של כלב בריא שמורדם לפרוצדורה קצרה, לבין מנותח שנמצא במצב מסכן חיים עוד לפני ההרדמה - הרדמה של מקרים אלה מורכבת ומסוכנת יותר. מבין הגורמים שמעלים את הסיכון לסיבוכים בהרדמה אפשר לציין מחלות רקע (כגון מחלות כליה, מחלות לב, אפילפסיה/עוויתות, מחלות דרכי נשימה, מחלות הורמונליות לא מאוזנות ועוד), גיל מבוגר (גריאטרי), מצב כללי ירוד (כפי שמתבטא במצב פיזי) ומצב מחלה נוכחי. עם זאת, במהלך השנים, צברנו נסיון בהתמודדות עם מקרי הרדמה מורכבים, ומשהוחלט שיש צורך בהרדמה מלאה, נעשות כל הפעולות ההכרחיות כדי למזער סיכונים ולבצע הרדמה בטוחה ככל האפשר.

טיפול בכאב לאחר הניתוח. תכנון ההרדמה של מקרה כולל גם את הטיפול בכאב שלאחר הניתוח. כיוון שניתוחים עלולים לכלול כאב פוסט-אופרטיבי משמעותי, תשומת לב מיוחדת מופנית לאופן בו הכאב משוכך, כבר משלב ההכנה לניתוח. שילוב של תרופות שונות ויישום טכניקות של הרדמה מקומית, מאפשרים הפחתה משמעותית של רמת הכאב בזמן הניתוח ואחריו.

הדרכה של הצוות. אחד התפקידים החשובים של צוות מחלקת ההרדמה הוא הדרכה של הצוות כולו בתחום. הרופא המרדים מכשיר טכנאים לניטור והרדמה בטוחה של בעלי חיים ואת צוות הרופאים בעדכון על אפשרויות טיפול בכאב בתקופת ההבראה מהניתוח. בנוסף, רופאים שמפנים מקרה, מוזמנים להתייעץ עם הרופא המרדים לגבי פרוטוקולים של הרדמה ושיכוך כאבים.

הרדמה מקומית בשימוש Nerve Stimulator

 

על פי מחקרים בנושא בחיות מחמד, הרדמה מקומית מאפשרת הפחתה של מינון חומרי הרדמה כללית וכך מתאפשרת הרדמה בטוחה יותר. הדבר רלוונטי לכלל המורדמים וביתר שאת לבעלי חיים הסובלים ממחלות רקע שהם ממילא בסיכון מוגבר להרדמה כללית. במטופלים כאלה אנחנו שמים דגש מיוחד על Multimodal Balanced Anesthetic Technique - שימוש משולב בתרופות הרדמה כדי להגיע לעומק הרדמה ושיכוך כאב רצויים, תוך הפחתת מינונים של כל אחת מהתרופות והשגת השפעה רצויה עם מינימום תופעות לוואי.

לאחרונה התחדשנו בבית החולים במכשיר Nerve Stimulator. מכשיר זה מאפשר זיהוי מיקום מדויק של עצב במטרה להזריק חומר הרדמה מקומית וכך להשיג הרדמה של איבר שלם כגון רגל קדמית או אחורית.

הרדמה מקומית בשימוש Nerve Stimulator משמשת אותנו לניתוחים האורטופדיים, כדוגמת שברי הומרוס ורדיוס-אולנה על ידי הרדמה של ה Brachial plexus; בניתוחי תיקון קרע רצועה צולבת – TTA ו-TPLO על ידי הרדמה של ה Femoral + Sciatic nn., וניתנת בנוסף לשיכוך כאבים סיסטמי, כחלק מגישה של Combined Analgesia (טיפול ומניעה בכאב על ידי תרופות מקבוצות פרמקולוגיות שונות כשכל אחת פועלת על מסלול כאב אחר).

השימוש ב Nerve Stimulator נעשה אחרי הכנה אספטית של אזור ההזרקה, החדרה של מחט ייעודית, סטרילית, במיקום ספציפי על פי land marks אנטומיים, וחיבורה למכשיר שמזרים דרכה זרם חשמלי של עד 1ma. כאשר המחט מתקרבת לעצב מתקבלת תזוזה של מפרקי הגפה בהתאם לעצב אותו מגרים, וכך מזוהה המיקום המדויק להזרקה. כך, בגירוי של עצב הסכיאטיק מתקבלת פלקסיה/אקסטנציה של הטרזוס, ובגירוי עצב הפמורל מתקבלת אקסטנסיה של הברך (למעשה, התגובה הנצפית ספציפית לא רק לעצב אלא למיקום לאורך אותו עצב. כך, בגירוי סעיפים פרוקסימליים יחסית של הסכיאטיק, מתקבל רק כווץ של שרירי ה- Semitendinosus-Semimembranosus והזרקת חומר במיקום זה לא תביא בהכרח להרדמה מספקת של הגפה). מרגע שמזוהה מיקום העצב, מחברים למחט הנ"ל מזרק עם חומר הרדמה מקומית (דוגמת Bupivacaine). עם הזרקת החומר, אפשר לצפות כיצד תזוזת המפרק המתוארת קודם נעצרת הודות להרדמה של העצב.

שיכוך כאבים טוב ומניעה של כאב לפני היווצרותו גם מסייעים להתאוששות טובה יותר ומהירה יותר בניתוחים אורטופדיים, לחזרה מהירה לאכילה ולשתיה, לשימוש ברגל המנותחת, ולשחרור מוקדם הביתה.

bottom of page